טסים לאוקראינה אמר שמוליק, זהו נגמרו הבחורות בארץ!
מה נחרדתי, רק לפני כ6 שנים התפרקה המדינה, זאת ארץ אויב מה השתגעת, מסוכן שם, יחטפו אותנו, אתה לא קורא עיתונים, מי בכלל נוסע לשם, ואתה יודע מה אומרים על הרוסיות, מה נסגר איתך?
שטויות אל תאמין לאף אחד הכול דעות קדומות, אוקראינה מדינה יפה עם אנשים נחמדים, בוא נעשה טיול,
רצית להכיר בחורות לא?
נעשה כמה הכרויות, בחורות כאלה לא ראית ולא חלמת לראות, גן עדן על פני אדמות, מקסימום בזבזנו שבוע לגלג שמוליק בחיוך ממזרי.
איפה זה אוקראינה אתה יודע בכלל שאל שמוליק?
ליד רוסיה עניתי מיד, בסוף העולם
בכלל לא, אוקראינה נמצאת שכעתיים וחצי מהארץ מול טורקיה.
בחודש אוגוסט טסנו לאודסה שבאוקראינה, הטיסה ארכה בדיוק שעתיים ועשרים דקות, היינו הישראלים היחידים במטוס וכמה רוסים שחשבו שטעינו בטיסה.
הנחיתה הייתה חלקה ונראה לרגע שנחתנו במאה הקודמת, הכול ישן ומוזנח.
עם ירידתנו מהמטוס נדחסנו למן אוטובוס מוזר והובלנו לטרמינל, מן מבנה קטן עם בוטקה לבדיקת הדרכונים.
המזוודות שפורקו מהמטוס נערמו בצד, החום היה מעיק, המזגנים עדיין לא הגיעו לאוקראינה.
לשמחתנו יצאנו ראשונים לאחר כשעתיים, בבידוק ובמכס לא הבין אותנו, מתברר שאינם דוברי אנגלית כך שהתייאשו ושלחו אותנו לדרכנו.
המראה שנגלה לפנינו עם צאתנו לרחוב נראה כלקוח מימי הביניים, עשרות נשים רוסיות זקנות ישבו בצידי הרחובות ומכרו את מרכולתן, גרעינים שחורים בוטנים מקולפים וצנצנות זכוכית.
נו אלה ההכרויות שלנו שאלתי את שמוליק?
במרכזו של שוק קטנטן, שומו שמיים מאחורי באסטות עלובות לממכר פירות וירקות עומדות מוכרות בחורות צעירות, בלונדיניות חטובות ויפיפיות לבושות במיטב הבגדים שרואים רק בתצוגות אופנה.
אין ספק הגענו לגן עדן.
